הכרעת דין בתיק ת"פ 11990-02-10 - פסקדין

כתב האישום מייחס לנאשם החזקת אגרופן ברכב בו נהג, בתאריך 21.4.09 בשעה 03:05.

הנאשם הודה בהחזקת האגרופן כאמור, במעין מגירה פתוחה בלוח המחוונים (דשבורד) ברכב בו נהג:

כבר לשוטר שערך את החיפוש ועצר את הנאשם, מסר הנאשם כי קנה את האגרופן והחזיק בו, כאמור בדו"ח שרשם השוטר [ת/1];

על דבריו אלו חזר הנאשם בהודעתו [ת/4];

וכך גם בעדותו בבית המשפט, מייד בחקירתו הראשית [ע' 15 לפרוטוקול];

אין מחלוקת, כי שוטר עצר את הרכב לבדיקה וביצע את החיפוש, כאשר שניים הם הליקויים, להם מסכימה גם התביעה:

ראשית, העילה היחידה לעצירת הרכב לבדיקה, לפי עדות השוטר, היתה שהרכב היה ישן;

שנית, לא ברור כלל אם התבקשה בכלל הסכמת הנאשם לעריכת החיפוש ברכב, אך ברור למדי כי לא הודעה לו זכותו לסרב לחיפוש;

ויובהר:

תחילה טען השוטר בעדותו כי דובר על רכב ישן שנסע בלילה באזור שקט, ולכן התעורר החשד שהצדיק בדיקתו; אולם בהמשך אישר כי מדובר ברחוב ראשי, שפעלו בו בשעה זו תחנת דלק וקיוסקים שונים. כך, נותרה למעשה עובדה יחידה שבגינה נעצר הרכב לבדיקה, והיא היותו ישן, כפי שאכן אישר במפורש השוטר [ע' 11, ש' 21-23 לפרוטוקול].

מדברי השוטר ומדברי הנאשם בעדותו עולה כי האגרופן לא היה חבוי כלל, אלא נמצא במעין מגירה פתוחה מתחת ללוח המחוונים, גלוי לעין כל.

לו היה השוטר מסתפק בבדיקת הרישיונות, לא היה תיק זה בא לעולם, אלא שהשוטר ביקש לערוך חיפוש ברכב, ובו נמצא האגרופן בקלות רבה וללא כל מאמץ מיוחד.

השאלה איננה אפוא האם פעל השוטר כשורה כשעצר רכב שנראה לו ישן לבדיקת רישיונות;

השאלה הראשונה היא, האם פעל השוטר כשורה כשהחליט לעכב את הרכב ולערוך בו חיפוש רק על סמך היותו ישן:

אמנם, אין מדובר בבדיקה על גופו של חשוד, שהינה פעולה פולשנית הרבה יותר, או אף עריכת חיפוש בביתו ,  אולם עדיין מדובר בחדירה למתחם פרטיותו של אדם.

סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נ"ח], תשכ"ט-1969 וסעיף 71 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 הם שמקנים לשוטר את הסמכות לעכב רכב ולערוך בו חיפוש, אך התביעה לא טענה, לנוכח הראיות, כי היה יסוד של-ממש לפי חוק זה או אחר לעיכוב הרכב ולעריכת החיפוש.

התובעת עו"ד זרנגר, הגונה כתמיד, הסכימה בסיכומיה כי החלטת השוטר לעשות חיפוש ברכב בנסיבות אלו היתה בעייתית. דומני, כי מכאן קצרה מאוד הדרך למסקנה כי לא היה כל בסיס חוקי לחיפוש:

לא ניתן לקבל כי עצם היותו של רכב ישן למראה, תעלה 'חשד סביר' שיצדיק עצירתו לבדיקה. קביעה אחרת תאפשר הטרדה לא-ראויה של אזרחים, ותבסס אפליה חמורה בין הציבור היכול להרשות לעצמו כלי רכב חדשים, לבין ציבור שאינו יכול (או אינו מעוניין) לצייד עצמו בדגמי רכב חדשים.